"מפחיד מאוד לשמוע מאנשים ש"הגיע לו למות

מפחיד מאוד לשמוע מאנשים ש"הגיע לו למות". הבעיה היסודית בלינץ' אינה לקיחת החוק לידיים. זו אינו הגבלה מוסרית מוחלטת ויש מקרים בהם אדם צריך לקחת את החוק. להיות השוטר וכדו' בשטח.

הבעיה המוסרית היסודית היא "משפט ההמון". כשאדם מחליט ש"מגיע לו למות" והוא גם מוציא לפועל החלטה זו. אפילו בארה"ב, שם בא לידי ביטוי "מוסר התרבות", היחיד אינו אלא אחד מתוך חבר המושבעים. החבר מפוקח ע"י שופט, ושניהם יחד אינם המוציאים לפועל.

במקרה של לינץ' היחיד מושפע מה"נחשול", מהאווירה הסוחפת. אין כאן אפילו מחשבה שקולה מאחורי הגזר-דין וההוצאה להורג נובעת מיצרים פראיים, ברבריים. אפילו אם היטלר עצמו היה באוטובוס אסור היה לנהוג כך.

הלינץ' עצמו הוא גרוע. ההשלמה איתו בציבוריות הישראלית גרועה עוד יותר. יש בזה ביטוי בחוסר אמון במערכת המשפט והתכחשות לעקרונות הדמוקרטיה.

אני יכול לתאר לעצמי מציאות דומה לגבי כל אדם בארץ. אמירת "הגיע לו למות" והצדקת הצורה בה גזר הדין התבצע הם ראשית המדרון החלקלק לדעה-קדומה. יהיו תמיד אנשים שלא יהססו לבצע גזר-דין דומה על ערבים, חרדים, מתנחלים... מתן תוויות לאנשים עוזרת למהלך של ניכור > שנאה > אלימות.

במקום לפגוש אדם אתה פוגש דימוי שקיבלת מהתקשורת. דעה קדומה המונית, רדודה. מרתין לותר קינג אמר "יש לי חלום שיבוא יום ובני יישפט לפי מעשיו ולא לפי צבע עורו". לכן מאוד נוח לציבור / תקשורת / פוליטיקאים וכו' לומר על זאדה שהוא מתנחל , דתי , מכפר תפוח. כשהתברר שלא בדיוק... שהוא לא גדל בהתנחלות, שהוא לא הושפע מחינוך דתי, שהוא בכלל חילוני מגוש דן - עדיין היה חשוב לומר שהושפע מההסתה... התרועע עם כ"ך-ניקים... התנגד להתנתקות. העיקר שיכנס למשבצות המקובלות, להרגיש ש"זהו - הוא אכן מתאים לפרופיל".

ראוי לציין שבעוד ה"פאתח" ה'מתון' לוקח אחריות לפיגועים האחרונים, לא כ"ך ולא אף קבוצה יהודית אחרת 'אימצה את הלוחם הזה' .

אני מצטער לאכזב את כולם. הבחור פשוט היה חסר איזון. הרבה אנשים רגישים היו עלולים להתערער מאירועי השנים האחרונות. אך חמור מזה, ניתן לו נשק. הבחור היה יותר נפקד מאשר חייל. נפקד מבקו"ם, ערק מטירונות ג'ובניקים. היו קריאות עזרה. ממנו, מהוריו, מפסיכולוג. היו מעצרי משטרה. כל אלו ועוד היו צריכים להדליק לא רק אור-אדום אלא לפיד בוער!

מפחיד לחשוב שזו המערכת המופקדת על ביטחוננו.

כהמשך לכל זה יש לומר בקול רם: אין "נקמות על הטבח בשפרעם". לא רק שיהודים במצבים דומים לא ארגנו נקמות, אלא שהפיגועים נגד ישראלים נעשו בזדון כחלק מלחימה של אירגון. המקרה הזה הוא של בחור מעורער ולא ביטוי של מגזר אוכלוסיה יהודית שלם שצריך להיענש. עלינו להוקיע את הרצחם של תושבי שפרעם לא פחות אך גם לא יותר מכל רצח אחר. זה פשוט מקרה מצער.

זה איוולת לנפח אותו מעבר לתיאור המעשה כמות שהוא. חבל להוסיף שמן למדורה, לפתוח שסע בין אזרחי המדינה. העושה כן, מחבר בין ערביי ישראל ובין הלאומניות הפלסטינית הנלחמת בנו, מפרק את החבילה האזרחית ומצדיק חוסר נאמנות של תושבי שפרעם למדינתם. בכפייה מצרף אותם לאויבי ישראל ומצית תבערה.

לא זו הדרך לשלום.